בהקשר הנכון הכל אפשרי

אתמול הייתי בסטודיו בי יחד עם שלומי והלכתי לנסות סגנון חדש הנקרא "קיזומבה". שאלתי את אחת הבחורות שיצא לי להכיר בבר "בקי" שבאבן גבירול ונזכרנו בדיעבד שהתראינו בסלסה:

"מה זה הריקוד הזה בדיוק?"

"זה ריקוד חושני איטי"

"ריקוד חושני איתך?" – שאלתי אותה בשיא הרצינות

"לא, איטי – יענו, Slow"

"חחחח אוקיי. את עם מישהו?

"לא."

"מגניב, אז את איתי. ואז זה באמת יוצא ריקוד חושני איתך :)"

"חחח כן, בכיף"

נעמדנו בפוזיציה, הכריזו שהמורה שזכינו לארח היום מצרפת תכף יגיע ונתחיל. היה הרבה בלה בלה בין לבין, נכנס המורה, הציג את עצמו והתחלנו.

כל כמה דקות החלפנו זוגות, ובזמן שאנחנו הבנים עמדנו, בנות חדשות הגיעו במעגל והחליפו את הקודמות. בין לבין, המורה הוסיף הסברים על איך נכון להחזיק את בת הזוג ואיך מותר לגעת בה ואיך לא. באופו "מפתיע", בגלל שזה ריקוד איטי וחושני, כמו שהוסבר לי, העמידה מאוד צמודה והזוגות רוקדים כמו בני זוג אינטיניים מאוד – בהנחה שהבן או הבת (גם זה קורה), לא ממש מוזרים וגורמים לצד השני להרגיש לא בנוח.

ואז היתה לי תובנה לגבי העולם של ריקודים לטיניים – זהו עולם של מיניות מובהקת שנותנת לגיטימציה לאנשים ובעיקר לנשים, לבטא את המיניות שלהם ולגעת בחופשיות זה בזו (בלי להגזים כמובן – חלק נכבד מהמגע זה עם הגוף בגוף, לא בהשלכת ידיים למקומות שלא מקובלים למשמוש במקומות חברתיים חח). ואני אישית מכיר הרבה מאוד בנות שבאות למועדונים כאלה כמעט כל יום! בהיותי גבר יחסית פתוח שלא נרתע מקרבה עם בנות חדשות, יפות ככל שיהיו (זה משהו שהבנתי אתמול בצורה חזקה יותר גם כן), בחורות מתחברות אליי בצורה מאוד מהירה והן מופתעות מזה בעצמן! בזמן שרוב הבנים שמגיעים למועדונים האלה הם צ'ואודים לא נורמליים שמתלבשים על הפנים, מתנהגים כמו ניצבים ופשוט לא יודעים להיות עצמם. (אני גם הייתי כזה פעם, אבל מהצד רואים את זה ממש טוב מסתבר)

אז מיד חשבתי על שני דברים:

1. אנשים שצמחו מהתחום של פיקאפ/הצלחה עם נשים, יכולים להעשיר את חייהם בלהגיע למקומות כאלה, וגם מאוד להוסיף לחוויה של הבנות האלה על ידי הנוכחות שלהם 
2. יש הרבה בנים שהיו שמחים להיות חלק מהקהילה שלנו וללמוד להיות גברים שרוצים להתייחס לנשים כמו לנשים.

אבל, בואו רגע נחזור לתובנה שלי. למה לכל הרוחות, כל-כך הרבה בנות (יפות) באות למועדונים של הריקודים האלה? מה יש כאן שאין במקומות אחרים?

אז ככה:

במודעונים האלה יש אינטרקציה עם בני המין השני, מה שיוצר מתח מיני ומאפשר את ה-"Dance between sexes" עם מינימום סיכון לבחורה ומקסימום נוחות – כי יש כאן לגיטימציה להיות מיניים, לגעת זה בזו ואם המתפתח חיבור, אז לזרום לדברים מאוד טבעיים שיכולים לקרות פוטנציאלית בין גבר לאישה. אין פה את הסיכון שבחורה תתויג כזונה או שהיא תיתקל באיזה "צייד" שנכנס לרקוד ולהתערבב עם אנשים רק בשביל איזה זיון (למרות שזה עדיין יכול לקרות כמובן, פשוט יש כיסוי טוב מבחינת הבחורות ביחס לציפיות המפגרות של החברה שלנו מהבנות להיות סופר חסודות)

נשים, בדיוק כמו גברים (אם לא יותר), מחפשות חוויות מעניינות וריגושים, אבל במדינות כמו שלנו, הן צריכות יותר לגיטימציה לעשות את מה שהן רוצות לעשות ואת הידיעה שהחברה לא תשפו אותן על מה שהן עושות. וכמובן, נשים, כייצורים עדינים ורגישים באופן כללי, צריכות להרגיש את הביטחון שהגבר שממול, זה לא איזה אנס או בן אדם שפל, שאיתו היא באמת תהנה ותקבל את מה שהיא צריכה בלי לסכן את חייה ושמה הטוב.

אולי נשמע שאני עושה הכללות וזה נכון, אבל כרגע אני מבר על סוג הבנות שמה שאני כותב נכון לגביהן.

ולמי שלא רעה עדיין את הסרטון המצוין של חן ליזרע שלהב שיתף איתנו, מאוד מומלץ! ריקוד זה מטפורה מצוינת לחיים שאפשר להשליך למציאות ולהבין שנשים הן לא שונות ביסודן במדינות השונות – החברה והציפיות שלה מנשים משתנות ממקום למקום ולכן, צריך לדעת להתאים את ההתנהגות לסוג הנשים שמולינו. מה שלא יגידו, בקובה, כנראה שהנשים יותר "זורמות", כי הן לא נשפטות ולא מרוזנות כמו ברוב המדינות שבהן גברים מפתחים את מחסומים ונהיים ייצורים מתוסבכים שצריכים ללמוד מחדש מה זה אומר להיות גבר:

ובשביל לבדוק את זה, עכשיו אני הולך לקבוצה הבינלאומית של RSD לשאול האם יש שם מישהו מקובה! 🙂